יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה את הבקשות לפסול את מועמדות ח"כ עידית סילמן, להתמודד במסגרת רשימת הליכוד לכנסת ה-25. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, קיבל את בקשת סיעת מרצ, לפסול את מועמדותו של ח"כ עמיחי שיקלי, להתמודד במסגרת רשימת הליכוד לכנסת ה-25.

ליו"ר ועדת הבחירות הוגשו 3 בקשות לפסילת מועמד. שתי בקשות הוגשו לפסילת המועמדת עידית סילמן מרשימת הליכוד, ובקשה אחת לפסילת המועמד שיקלי מרשימת הליכוד. בקשה אחת, שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון, טענה כי המועמדות של סילמן ברשימת הליכוד מקורה בהסכם בדבר רשימת מועמדים שנעשה 90 יום ויותר לפני יום הבחירות לכנסת; הסכם כזה אסור לפי סעיף 57א לחוק הבחירות לכנסת, ולכן מועמדותה של סילמן פסולה.

בקשה זו נדחתה, שכן סעיף 57א לחוק הבחירות, שאוסר על הסכם כזה, לא קובע מה הסנקציה של הפרת האיסור. יודגש כי גם היועצת המשפטית לממשלה והיועצת המשפטית של הכנסת סברו כי יש לדחות בקשה זו, מטעם זה. וכי כלל לא הוכח קיומו של הסכם בין סילמן והליכוד, והעתירה נסמכה על פרסומים בתקשורת.

בקשה שניה לפסילת סילמן הוגשה על ידי רשימת מרצ. בבקשה זו נטען שח"כ סילמן פרשה מסיעתה (סיעת ימינה) ולא התפטרה בסמוך לכך. חשוב לציין כי לפי סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת קובע כי חבר כנסת שפרש מסיעתו לא יוכל להתמודד בבחירות שלאחר מכן ברשימה אחרת של סיעה המיוצגת בכנסת הנוכחית, אלא אם כן הוא התפטר בסמוך לפרישתו. בחוק היסוד לא מוגדרת מהי פרישה, אלא כתוב שפרישה היא גם (לרבות) הצבעה נגד עמדת הסיעה בהצבעת אי אמון.

סעיף 61 לחוק הכנסת מסדיר את סמכותה של ועדת הכנסת לקבוע את דבר פרישתו של חבר הכנסת. יש מחלוקת משפטית האם רק קביעה של ועדת הכנסת הופכת את חבר הכנסת לפורש (קביעה קונסטיטוטיבית), או שלמעשה קביעת ועדת הכנסת היא רק הצהרתית (דקלרטיבית), ואזי לכאורה יש אפשרות שחבר הכנסת יוגדר כפורש גם בלי החלטה של ועדת הכנסת.

היועצת המשפטית לממשלה לא הביעה עמדה בעניין בקשה זו לפסילת סילמן, שכן לעמדתה זה עניין מוסדי של הכנסת. היועצת המשפטית לכנסת סברה שדרך המלך היא שסיעה תגיש לועדת הכנסת בקשה להכריז על חבר סיעה כפורש. מכיוון שימינה לא ביקשה להכריז על סילמן כפורשת, ולראשונה צד שלישי (סיעת מרצ) מבקש זאת, ראוי שוועדת הכנסת תקבע אם צד שלישי יכול לבקש הכרזה על פרישה. מטעם זה, ובהעדר פנייה של סיעת ימינה, סבורה היועצת המשפטית של הכנסת כי יש לדחות את הבקשה.

יו"ר ועדת הבחירות סבר כי יש לו סמכות להכריז על סילמן כפורשת לעניין סעיף 6א לחוק היסוד, ואולם במקרה הנדון בא יו"ר ועדת הבחירות המרכזית למסקנה כי אין לראות בח"כ סילמן כפורשת. זאת, בין היתר בגלל שסיעת ימינה לא ביקשה בשום שלב להכריז עליה כפורשת, ובשל מיעוט הפעולות שסילמן נקטה נגד סיעתה, ובכלל זה, שתי הצבעות בלבד נגד עמדת סיעתה.

"… הינה כי כן, שיקולים שונים מושכים לכיוונים שונים בסוגיה שלפנינו. מאחר שסמכותו של יו"ר ועדת הבחירות היא סמכות שיורית מקום שבו ועדת הכנסת לא דנה בנושא הפרישה, או סמכות אגבית כלשונו של השופט הנדל בעניין היועץ המשפטי לכנסת, אאמץ את גישתו שם ולפיה "הואיל ומדובר בסמכות אגבית, ראוי שוועדת הבחירות תקבע כי חבר כנסת פרש מסיעה, מבלי שהדבר נקבע בידי ועדת הכנסת, רק במקרים שאינם גבוליים מבחינה מעשית או משפטית. המקרה שלפנינו גבולי, ומשכך, זכות היסוד להיבחר תכריע את הכף לזכותה של סילמן."

נגד מועמדות שיקלי הוגשה בקשה אחת, על ידי סיעת מרץ, ובה נטען כי מכיוון שוועדת הכנסת הכריזה על שיקלי כפורש, יש לפסול את מועמדתו.

בעניינו של שיקלי יש למעשה שאלה משפטית ממוקדת אמרו השופטים. הסעיף קובע: "חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת". ועדת הכנסת הכריזה על שיקלי כפורש. שיקלי ערער לבית המשפט המחוזי כ-50 יום לאחר מכן, ובדיון שהתקיים, בסופו ניתן פסק דין: "לאחר שהתקיים דיון ונשמעו טענות הצדדים, המערער כלומר שיקלי, ביקש לחזור בו מהערעור מטעמים שפירט בא-כוחו ולאחר ששמע את דברי ב"כ משיבים 1–3. לפיכך, הערעור נדחה.

רשמנו לפנינו את עמדת ב"כ המשיבים – ועדת הכנסת, יושב הראש שלה וממלא מקומו לפיה בנסיבות ערעור זה, אם המערער יתפטר בארבעת הימים הקרובים הדבר ייחשב מבחינת הכנסת כהתפטרות בסמוך למועד הפרישה. אף אנו סבורים כי בנסיבות העניין מדובר בעמדה ראויה העולה בקנה אחד עם החוק ועם עובדות המקרה".

אחר פסק הדין הגיש הייעוץ המשפטי של הכנסת בקשה לתיקון פרוטוקול, על מנת שיוכנס לפרוטוקול שהכנסת אמרה שהקביעה אם שיקלי התפטר בסמוך לפרישתו היא בסמכות יו"ר ועדת הבחירות. הבקשה נדחתה, ואולם בית המשפט אישר שכך אכן טענה הכנסת בדיון. יומיים אחרי פסק הדין שיקלי התפטר מהכנסת, כ-80 ימים אחרי ההכרזה עליו כפורש.

כלומר, אין מחלוקת ששיקלי פרש מסיעת ימינה. השאלה היא האם ההתפטרות שלו נחשבת כהתפטרות בסמוך למועד הפרישה. הכנסת כתבה בתגובתה לבקשת הפסילה כי אכן הגשת הערעור על ידי שיקלי הייתה בשיהוי, ויש בכך בכדי לפעול נגד שיקלי. עם זאת, הכנסת ציינה כי במכלול הנסיבות, יש לראות בשיקלי כמי התפטר בסמוך לפרישתו. היועצת המשפטית לממשלה לא הביעה עמדה בבקשה זו.

יו"ר ועדת הבחירות קבע כי בנסיבות, לא ניתן לראות בהתפטרות כהתפטרות בסמוך. זאת, שכן שיקלי התמהמה מאוד בהגשת הערעור, ובמשך כל התקופה שאחרי ההכרזה המשיך לפעול נגד סיעתו, בהצבעות מהותיות. לכך יש לצרף גם את כל התקופה מאז הקמת הממשלה ועד ההכרזה עליו כפורש. יתרה על כך, גם אם שיקלי סבר שהוא יכול להסתמך על דברי הייעוץ המשפטי לכנסת בדיון בבית המשפט – הבהרתם הייתה צריכה לשלוח אותו לברר את הנושא אצל יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.

"…בנסיבות התנהלותו של שיקלי לאורך כל הדרך, הטענה כי יש לראות בהתפטרותו לאחר משיכת הערעור התפטרות "בסמוך לפרישתו", עושה את החוק לפלסתר. שיקלי פעל מהרגע הראשון לכינונה של הממשלה בניגוד לעמדת סיעת ימינה. במישור הכמותי ובמישור האיכותי הצביע עם האופוזיציה החל מתחילת הדרך ועד סופה, לרבות בהצבעות חשובות בנושאים שלכאורה עומדים אפילו בניגוד לעמדתו הערכית-אידאולוגית שלו עצמו. במצב דברים זה, שעה שכל העם רואים את המראות ואת הקולות, והאזרח הסביר רואה בשיקלי כמי שפרש כבר בשנת 2021, התפטרותו לאחר החלטתה של ועדת הכנסת בחודש אפריל 2022 הייתה מתבקשת".

"… לסיכום, גם לאחר שוועדת הכנסת קבעה כי יש לראות בשיקלי כמי שפרש מסיעת ימינה, הוא המשיך לפעול נגד הסיעה. במצב דברים זה, אם נכיר בו כמי שפרש "בסמוך" להתפטרות, יהא בכך כדי לרוקן מתוכן את סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת ואת התכלית שעומדת בבסיסו, ובכך יש כדי לפגוע באמון הציבור ב"כללי המשחק" כפי שנקבעו על ידי הכנסת עצמה."

ולכן הוטחלט כי על ח"כ עמיחי שיקלי חל הסייג הקבוע בסעיף 6א לחוק היסוד, רואים אותו כמי שפרש מסיעתו ולא התפטר בסמוך לכך, ועל כן אין הוא יכול להתמודד במסגרת רשימת הליכוד.